כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
 
7/2/17
 





עשהאל דה-קיד בדרכו לרמת ממרא

עשהאל דה-קיד ומלחמתו בגַ'אדְג' הרשע
אלי זבולוני

עשהאל -דֶה-קיד היה קשור בידיו ורגליו לעמוד הטוטם. נשות הכפר עסקו באיסוף זרדים וענפים למדורה אותה ערכו מסביב לעמוד תוך שהן יורקות ומקללות אותו. עשהאל ניסה בפעם המי-יודע-כמה לנסות לשחרר את ידיו מהרצועות בהן היה קשור, אך הן היו עשויות מעור ביזון שהושרה במים, כך שכל מאמץ רק הידק אותן. שעות ייגע את מוחו בשאלה, איך קרה שנפל בידיהם של אדומי העור, איך הצליחו להערים עליו על "אימת המזרח". האם נגזר דינו והגיע קיצו?

זקן השבט, לפיד בידו ניגש לערימת הזרדים ובחיוך שטני שלח את ידו אל ערימת העצים. המדורה נדלקה, חום עז אפף את רגליו של עשהאל, טיפות זיעה החלו לנטוף ממצחו. אלך אל סופי בעוז ובגאווה חשב תוך ששפתיו ממלמלות "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". רעם התופים הלך וגבר: טם-טם-טם, טם-טם-טם.

עשהאל פקח בבהלה את עיניו, טם-טם-טם טם-טם-טם, דפיקות עזות נשמעו בדלת. הוא מחה את מצחו המיוזע, אין זאת כי חלום רע חלם. "ברוך המשיב נשמה לעמו ישראל" מלמל בשמחה, שוב ניצל ממוות בטוח. הדפיקות פסקו, לא חלפה דקה, והדלת נפתחה. מרגלית זוגתו מלווה בנער מאובק הופיעה בפתח: "צר לי כי עלי להפריע את שנתך, אך שליח זה הגיע ברכיבה ממועצת החכמים ברמת ממרא ודבר בהול לו אליך" אמרה מרגלית הנאווה. "פתח פיך ושא דברך" דחק עשהאל בשליח המבוהל.

"עליך להתייצב במועצת החכמים, דבר דחוף להם אליך, ורק אתה תוכל להושיע" מלמל השליח בקול רועד. "חזור למועצה ואמור להם כי לא אכזיבם, בעזרת השם אגיע במהרה. רתם עשהאל את סוסתו הנאמנה נצחיה, לקח צידה לדרך הארוכה, וכמובן לא שכח את ידידתו "ראש טוב" - אלת עץ האלון שהטעימה במכותיה את הערלים ואת קלאץ' הכסף - תת המקלע עם מסמרי הכסף. נישק בחופזה את מרגלית, זינק על נצחיה שהריחה את חשיבות האירוע ושם פעמיו לרמת ממרא סיטי - הקרת המעטירה.

שעות רכב עשהאל בדרך הארוכה, אך בעוז רוחו וצדקת דרכו התגבר על משברי הדרך, וסוף סוף הגיע לחומות רמת ממרא. שער העץ נפתח בקול צרימה רמה, והשומרים ששִמעו של עשהאל הגיע אליהם, הריעו: עלה נעלה, עשהאל הושיע נא, עשהאל מלך ישראל, וכמובן הקריאה: הוּ-הַא מי זה בא עשהאל אימת המזרח. חייך עשהאל, הניף ידיו בענווה ושם פעמיו למושב המועצה.

בחדר המועצה ישבו זקני העדה בעיניים כבויות ופנים חמורות סבר. "שלום עליך - עשהאל - גיבור ישראל", "עת צרה היא ליעקב, אסון לישראל" לחשה בכאב דניאלה-הלבנה-המשתטחת-על-הסלעים. "בבירת המדינה, יושב שופט רשע ששם לאל את כל מאמצינו" פתח זאב (ממביש) ראש העדה. "רק לאחרונה העז בחוצפתו להורות על הריסת מצודת עמונ-יה רק בגלל שנבנתה על שדות המרעה של אדומי העור". "תאר לך" הוסיף "עזות מצח שכזו, להעדיף את אדומי העור הערלים על אחינו בני ישראל. ועוד לפסול את הצעתנו הנדיבה - חופן חרוזי זכוכית וחבית יין שרף". "גם שליחנו המשמשים כחברי פרלמנט ומיניסטרים לא הצליחו להסיר את רוע הגזרה. זאת למרות שניסו בדרכים רבות ומגוונות להשחיר את פניו ולבזותו בפני כל העדה" ציין אליעזר השיחי לבן השיער. "יש צורך לנקוט בצעדים יותר מעשיים, אנא עשהאל הושיעה-נא" זעקו חברי המועצה פה אחד.

"אנסה ובעזרת השם אצליח, אך הג'אדג' הרשע יושב במצודה מבוצרת היטב, הסתערות רגילה נדונה לכישלון, פה יש צורך בתכנון קפדני" אמר עשהאל. "לך בכוחך ובעזרת השם יתברך תבוא לנו ישועה" אמרו. נפרד עשהאל לשלום מחברי המועצה ויצא לתכנן את המבצע המורכב.

פה יש צורך להתייעץ עם מרדכי החקלאי חשב עשהאל. מרדכי החקלאי למרות שמו היה מומחה איסטרטגיה, שהגיע לדרגה גבוהה בצבא הקונפדרציה, והיה ידוע בדעותיו המקוריות והנחושות. "הביאו לי את מרדכי החקלאי" ציווה. לא חלף זמן ומרדכי התייצב במעונו של עשהאל. למרדכי הייתה תכנית מהפכנית. מאחר ובית המשפט מוגן ומבוצר, מוקף בגדרות וחיילים, לא נוכל להכניעו באמצעים הרגילים. יש לקחת 8 סוסים חסונים ואיתנים, לרותמם יחדיו, להקיפם בשריון ברזל ובקידמת השריון להתקין כף מתכת אדירה ששוליה משוננות. עם כלי כזה נצליח למוטט את מושבו של השופט הרשע אמר מרדכי. רעיון גאוני, אמר עשהאל, ואף שם ניתן לו: פי-8.

כינס עשהאל את סגנו שמעיה הבועט, הסביר לו את נפלאות פי-8, והטיל עליו את משימת בניית כלי המשחית האימתני. יצאו נערי החבורה דחופים, אחד לנפח, השני לסייס, והשאר החלו להכין את הסדנה בה ייבנה הכלי האדיר. משך ימים נשמעו בסדנה הלמות פטישים, צהלות סוסים ושאון עבודה רב. התוצאה הייתה מרהיבת עין. שמונה רמכים בעלי רעמת פאר, שקושטו במגני דוד וצבעי כחול לבן, היו אסורים יחדיו, מסביבם ועל גבם שריון ברזל, שבחזיתו כף אימים משוננת, ועל השריון מבנה עשוי נחושת קלל שבו ישב הנוהג.

לקול צהלת הסובבים עלה עשהאל למושב הנהג, לקח את המושכות בידיו, ויצא בדרכו להרוס את מצודת הג'אדג' הרשע. אלפי אנשים הצטופפו בדרכו של עשהאל על הפי-8 לבירת המדינה. שושנים וורדים הומטרו על עשהאל וסוסיו הנאמנים, בחורות חוללו לפני הכלי, תלמידים חדלו מלימודם, וזקנים ממנוחתם. המון רב הריע והתפלל להצלחת המשימה. "עם קדושים" מלמל עשהאל "בעזרתם ובעזרת האל נעלה ונצליח".

הגיע עשהאל ורכבו לשערי הבירה. שומרי השער שמעולם לא ראו כדבר הזה, נרעדו, נפחדו ופתחו מיד את שער העץ. חלף עשהאל ברחובות הבירה, כאשר תושביה ששמע עשהאל הגיע אליהם, הסתגרו רועדים בבתיהם. אחרי מספר דקות הגיע עשהאל לגבעה הרמה שעליה שכן בית המשפט. בטשו סוסי פי-8 ברגליהם, נשפו בפיהם והתכוננו למתקפה הגדולה. נראה כי דבר לא יוכל למנוע את נפילת מצודת הצדק המרושעת.

ברחוב צדדי דהרו קלות רוסיננטה וגאולה. שתי סוסות לבנות, תמירות, חסונות ויפות מראה. רעמתן מתבדרת ברוח, שריריהן המשורגים רוטטים, ועיניהן עזות המבט מביטות קדימה. אך מה זה קרה? רק הבחינו הסוסים הגבריים של פי-8 בצמד, שכחו מהמשימה הציונית שהוטלה עליהם, ושעטו לעבר הסוסות. רוסיננטה וגאולה נבהלו וברחו זאת לימין והשנייה לשמאל. ארבעה מהסוסים פנו לעבר רוסיננטה והאחרים לעבר גאולה. ואז, אסון גדול, שוד ושבר, קרעו הסוסים את אסוריהם, חמקו מהשריון, ורדפו אחרי הסוסות, תוך שהם מפילים את עשהאל ממושב הנהג, והותירוהו מתפלש בעפר.

כך נכשלה ההתקפה הגדולה על הג'אדג' הרשע. אבל לא אדם כעשהאל יירתע. עם הנצח אינו ירא מדרך ארוכה. שקעה השמש, קדרו השמיים, נחו תושבי השטחים מעמל יומם. רק בשבילים האפורים, כשפניו עזות המבט מביטות בשקיעה רוכב לו דה-קיד על סוסתו נצחיה, בדרכו להציל את עמישראל.


אל תחמיצו את המזרחון - תחילת עלילותיו של עשהאל דה-קיד
ואת הקרב על ה- "אל-עמו"

 

כל הזכויות שמורות אלי זבולוני © 2017