כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
  18.12.2003  
 








מה שמתחיל כך...


יכול להסתיים כך !

נשיאים וגשם ורו"ח - אין
מאת: עמ"ת אלי זבולוני

גילדות האומנים שנוסדו באירופה במאה ה-12 באו לשמור על השוויון בין
האומנים והסוחרים ולהגן עליהם בפני גילדות מתחרות. הגילדות השונות,
מגילדת האופים ועד קולעי הסלים (והייתה כזו) דאגו שחבריהן ירגישו מיוחדים
ומורמים מעם, גם אם עסוקם לא היה בדיוק חלומה של אם פולניה.

מאז זרמו בירקון מים רבים, אימפריות קמו ונפלו וגילדות האומנים עברו מן
העולם.
עברו מן העולם ? לא בדיוק; נותרו שתי גילדות הדואגות שלא נשכח את דבר
קיומן - גילדת עורכי הדין וגילדת רואי החשבון.

לא שיש לנו משהו נגד בעלי מקצועות אלו (כמה מחברינו הטובים...), אך
האדיקות שבה הם טורחים לשדך את מקצועם לשמם מעוררת תהייה. ניתן להבין את
ההגיון בכתיבת השם עו"ד כאשר מדובר בייצוגו של עבריין צמרת או במועמדות
ללשכת הגילדה, אבל במה תרמה העובדה שראש אגוד ערי דן לביוב (לשעבר) היא
עורכת דין (את הביוב התל-אביבי זה לא שכנע לזרום בצינורות במקום להשפך
לים), ומה הערך המוסף בידיעה שזו שקפצה לבריכה במסיבה היוקרתית בקיאה גם
בדיני חוזים וחברות ? הרי אם המרואיין בטלוויזיה היה מתכנת מחשבים או נגר
לא היינו שומעים משפטים מהסוג: "האם בדעתך מתכנת המחשבים אסולין להגיב על
דבריו של יריבך הנגר ליבוביץ".

נראה כי הסיבה לתופעה זו הוא פחד ידה הקשה של הגילדה ולעתים אף של
חבריה, אשר ביניהם ישנם כאלו אשר בחרו במקצוע רק על מנת שיוכלו להתהדר
כטווסים: "עורכ/ת דין אני, גורו ממני, אם תעוררו את חמתי אתבע אתכם".

אפשר גם לתמוה מה המקום לגאווה, חלק מעורכי הדין אפילו אינם בעלי תואר
אקדמי וכל שעשו היה לעמוד בבחינות הגילדה. ואם עמידה בבחינות מצדיקה
הצמדתם הגאה של ראשי תיבות, יכול היה גם כותב שורות אלו להתהדר בתואר
עמ"ת - עבר מבחן תיאוריה (ורק צניעותו הרבה מנעה ממנו להשתמש בתואר
המכובד יותר עמתגט-פ"ר שמשמעותו עבר מבחן תיאוריה וגם טסט פעם ראשונה).

ואם בתארים אנו עוסקים, קשה להתעלם מאוסף הסיכות והסמלים שהחל לעטר
לאחרונה את דשי שמלותיהן וחליפותיהם של נבחרי הציבור. ונשאלת השאלה, האם
מתקנאים הם בבעלי תארים ובחברי הגילדות ובדרך זו מנסים הם להאדיר את שמם ?
האם חושבת שרת "החינוך-הנאור" שלולא הייתה עונדת את סמל מדינת ישראל
היינו סבורים שהיא שליחתה של ממשלת תימן ? ומה משמעותו של הסמל הנוסף
שהתנוסס על דש בגדו של כבוד נשיאנו (וגרם לנו לילות אינספור של נדודי שינה
בנסיון לפתור את התעלומה) ?

בקצב הזה נוכל לראות בקרוב את תגי משרד האוצר על כתפיהן החסונות של ראשי
אגף התקציבים, את כנפי-הזקפה-הלאומית מתנוססות בגאווה על החזה של מנהלות
משרד החנוך, ואת אות המקווה-המטופח עם רקע אדום על פקידי משרד הדתות
(בהנחה שיתקיים עד אז) המסכנים נפשם בשטחים.

ואם כך, מדוע שלא ילבשו מדים, יענדו דרגות, וינעלו נעליים גבוהות ? וכך
סוף סוף תהיה לנו ממשלת גנרלים אמיתית.

בשבוע הבא - נדבר על רבנים.
 
     
     
 

כל הזכויות שמורות אלי זבולוני © 2017