כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
 
4/12/14
 




משאל הלאום
אלי זבולוני

חברי הכנסת מהאגף הימני מרבים להיתלות בצירוף המלים "משאל עם" בכל פעם שעולה נושא שלדעתם עלול לפלג את העם. הדבר בולט במיוחד בנושאי החזרת שטחים, אז נזעקים חברי הכנסת, ובדיבורים על רוממות הדמוקרטיה, מצהירים מול כל מיקרופון פתוח, כי לא יעלה על הדעת שיוחזרו שטחי-אבות בלי לשאול את רצון העם. הם אף הגדילו לעשות וחוקקו חוק יסוד המחייב משאל עם בנושא זה. בחוק שאושר לפני כחצי שנה נאמר: "החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד של שטח שהם חלים בו... יהיה ההסכם, לאחר שאושר בכנסת ברוב חבריה, טעון אישור במשאל עם, אלא אם כן אושר ברוב של שמונים חברי הכנסת" - ובדברי ההסבר: "ביסוד הדברים עומדת הכוונה לערב בדרך זו את אזרחי המדינה בהליך האישור של הסכמים או החלטות אלה"

אם ההיגיון הזה תקף כשמדובר בנסיגה מהישוב נוקדים שכמעט כל אזרחי ישראל מתקשים לזהותו במפה, נראה כמובן מאליו שחוק האמור להשפיע באופן ישיר על כל אזרח ותושב במדינת ישראל יובא למשאל עם. מדובר כמובן על "חוק הלאום", שאם אכן יחוקק אמור להשפיע באופן דרמטי (כך אומרים מציעי החוק) על הרכבה של המדינה, אופייה, ונוגע ממש לכל אזרח ותושב במדינת ישראל. האם לא ראוי שחוק זה הבנוי על ערכים שעמים ומדינות לחמו והקריבו חייהם עבורם יובא להכרעת העם?

האם נושא קריטי כל כך בחיי תושבי מדינת ישראל צריך להיות מוכרע בידי 120 חברים, שבלשון המעטה אינם זוכים להוקרה ולהערכה מהתושבים אשר את אורח חייהם הם מנסים לשנות. האם דבר שאמור לעגן את 2000 שנות גלות וציפייה ל"ארץ ציון ירושלים" אמור להיות מוכרע משיקולים פוליטיים? מרצון להסיט את דעת העם מהמצב הביטחוני / מדיני / כלכלי לנושא "ניטרלי"?

חסרונותיו של משאל-העם ברורות, ואיני מחסידיו. אין כמעט ספק שאם ייערך משאל עם על הורדת מס-הכנסה או אפילו ביטולו התוצאות יהיו חד-משמעותיות. במקרים רבים כמו החזרת שטחים או יציאה למלחמה, שאלות לציבור שאינו מכיר את מכלול השיקולים בעד ונגד יכולות לגרום לתוצאות הרות אסון, ולמרות זאת, נבחרינו ממשיכים להציע זאת כשמדובר בנושא אחד ויחיד: שמירת ארץ-ישראל-השלמה.

קל וחומר שיש מקום למשאל עם בנושא ערכי בסיסי כמו מהות מדינת ישראל: תמוה הדבר כפל כפליים, איך בנושא מרכזי כאופייה של מדינת ישראל, נושא שאינו תלוי בדו"חות מודיעין של המוסד והשב"כ, דו"ח סודי של שגריר ישראל בארה"ב אינו אמור לשפוך אור עליו, ואפילו את האו"ם אינו מעניין במיוחד. נושא כזה, שניתן בקלות לספק את המידע הדרוש לכל תושב במדינת ישראל. דווקא במקרה זה, אין מעלים את האפשרות של משאל עם, אלא משאירים זאת להחלטתם של ה-120.

האם סביר שחוק כזה, שכאמור יכול להשפיע לדורות על חייו של כל אזרח בארץ הזאת, שהולדתו בחטא וברצון לנשוא חן בעיני ציבור בוחרים, יאושר על ידי ממשלה וקואליציה שאינה מסכימה על דבר, המטרפדת חוקים לאיכות הסביבה בגלל שיקולים לא ענייניים (ראו חוק שקיות הניילון של אמיר פרץ), שהדבר היחידי המעסיק אותה הוא הישרדותה, או מצבה בבחירות הקרובות באם יבואו?

מדוע נאלם נפתלי בנט שלפני חוק משאל העם פרסם את הסטטוס הבא בדף הפייסבוק שלו: "ביום ראשון יעלה חוק יסוד משאל עם להצבעה. רק עם ישראל מוסמך להחליט על עתידו, לא דיל פוליטי מקומי". איפה אופיר אקוניס ממכיני הצעת חוק משאל-העם שאמר בראיון לערוץ 2: "אין דבר דמוקרטי מזה"? איך לא עלתה על דעתם "הדמוקרטיה בהתגלמותה" בנושא כל כך עקרוני?

אלא שמסתבר ששמירת עקרונות זה לא העיקרון החזק של בנט, אקוניס, נתניהו ומרעיהם.


 

כל הזכויות שמורות אלי זבולוני © 2017