כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
 
15/11/11
 




מיכאל גרזנאי ושיקו הפורץ

על גנבים וחוקים
אלי זבולוני

באותו ערב ישבתי על הבר בחברתה של כוס בירה במזללתו של ברוך, הגשם הסוחף שירד לא הוסיף למצב רוחי המדוכדך בלאו הכי. היה עלי להגיש כתבה לפני סגירתו של העיתון, ולא היה לי שמץ של מושג על מה אכתוב. והנה נכנס למזללה חיים שתום העין, וללא היסוס מצטרף אלי על הבר. "יש לי סיפור בשבילך" הוא אומר, ולי נפתח פתח של תקוה, אולי למרות הכל תהיה לי כתבה. "בבית העם מתקיים כעת כנס של ראשי הגנבים, כייסים, שודדים וכל האחרים, הולכות להיות שם החלטות חשובות" לחש לי חיים. "תודה, אני חייב לך" אמרתי, זרקתי 2 דולר לברוך והחשתי צעדי לעבר "בית העם".

בית העם היה מלא מפה לפה ואפוף עשן סיגריות וסיגרים. ראשי העולם התחתון, ועדי הגנבים והפרוצות (שכמובן ישבו בהפרדה מלאה) ועוד. הצעקות איימו להחריש את אוזני, "על מה המהומה?" שאלתי, "שששש..." היסה אותי ברנש מסוקס, "כבר תדע".

לבמה עלה מיכאל גרזנאי, יו"ר אגודת הגנבים, הס הושלך באולם. "חברים יקרים, התכנסנו היום לדון בשעה קשה לקהילתנו" פתח מיכאל. "בתי המשפט והשופטים מחמירים לאחרונה בעניינינו. המצב לא יכול להימשך. לא ייתכן שכל השופטים הם בעלי אותה דעה, כולם נגד אונס ונגד רצח. איפה הדמוקרטיה ?". מחיאות כפיים ושריקות הסכמה נשמעו כתגובה נלהבת לדברים.

"עלינו לדאוג שציבור השופטים יכלול גם אנשים האוהדים את חזוננו, שופטים שמבינים שבן-אדם צריך לעבוד, וגם אם יש חוק אחד או שניים הנוגדים את פעולותינו, אפשר לפעמים לקרוץ ולהעלים עין". מחיאות הכפיים והשריקות גברו.

"אני גאה להזמין לבימה את חבר הקונגרס שלום כהנא הידוע בכינויו 'ישלים' שנרתם לעזרתנו". ישלים עלה לבמה בצעדים נמרצים ובוטחים. "ערב טוב, חברים" פתח. "מחר, אביא להחלטת הקונגרס הצעה, שבה כל שופט חדש שעומד להתמנות, יהיה חייב לעבור אישור של ראשי איגודי הגנבים, הכייסים, השודדים והאנסים. כפי שכבר אמר מיכאל, השופטים היום כולם בדעה אחת, כולם נגדכם, והדבר הוא פסול וכמו שנאמר אינו דמוקרטי".

"ישלים המלך, ישלים המלך" קראו במקהלה כל הנוכחים, "ישלים הוא שלנו, ישלים הוא שלנו" המשיכו. "חברים יקרים" המשיך ישלים, "אני אדרוש גם שלוועדת המינויים שתקימו, יוגש דו"ח מסכם על עברו השיפוטי של המועמד, כמה מחברי האגודה הוציא זכאים, וכמה הרשיע, ובאיזו מידה החמיר בעונשים". מחיאות הכפיים כמעט החרישו אוזניים. "ולמה לא שנבחר חברים משלנו שיהיו שופטים, אני לא סומך על אלו שאינם מאנ"ש. כבר נאמר 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'" צעק שיקו הפורץ. "לא צריך להגזים" ניסה להשקיט אותו מיכאל גרזנאי. "זה רעיון לא רע בכלל" אמר ישלים. "קצת קיצוני, אבל גם אותו נצליח להעביר".

"תודה לישלים" אמר מיכאל. "מעל במה זו אני רוצה להצהיר כי המערכה רק מתחילה. אנחנו כמובן נדאג שישלים וחבריו לא יזכו ל'ביקורי עבודה' של חברי האגודה, ומצד שני נשתדל להרחיב את סבב הביקורים אצל המתנגדים לחזוננו. בישיבות הבאות נעסוק גם בהגברת האהדה וסילוק הגורמים העויינים בעיתונות. רק להזכירכם, שהדיווחים על מעשינו רובם ככולם נושאים אופי שלילי. אמנם לאחרונה זכה דווקא אחד מראשי איגוד האנסים לחשיפה גדולה, אבל גם במקרה זה, הדיווח היה בעיקר שלילי."

הקהל היה באקסטזה. "אנו דורשים צדק חוקתי, אנו דורשים צדק דיווחי" צעקו בקצב, "וצדק תקבלו!" אמר ישלים. הישיבה ננעלה כמקובל בשירת ההמנון.

הקהל התפזר תוך הרגשה ששחר של יום חדש מפציע, וסדרי שלטון חדשים עומדים בפתח, ואני למרות שהייתה כתבה ברשותי, יצאתי עם הרגשת דכדוך גדולה יותר מזו שאיתה הגעתי.

כל דמיון או קשר למציאות הוא מקרי בלבד, ועל אחריותו של הקורא המודאג.

[נכתב לאור ההצעה של ח"כ יריב לוין וזאב אלקין להעביר שימוע למועמדים לבית המשפט העליון ע"י חברי הכנסת]

 

כל הזכויות שמורות אלי זבולוני © 2017