פרומנאד א-לה-חברון
אלי זבולוני

הצעתו של שר התיירות יצחק לוי להקים טיילת בין קרית ארבע ומערת המכפלה
בה יצעדו מעדנות מיליוני תיירים מעלה רעיונות מקוריים וחדשניים הראויים
לדור בכפיפה אחת עם מיזמים אחרים כטיסות שכר להרי טורה-בורה שבאפגניסטן
או סיורים קולינריים בבנגלה-דש. אך למרות היוזמה הברוכה אנו שוב עומדים
תמהים לנוכח קוצר הראות של אנשי משרד התיירות שכל שיכלו להעלות בחזונם
הם מספר פנסים ואי אלו שבילים.

ייתכן שחשבו כי סוד הקסם הלווינגרי יגרום לאלפי סקנדינביות שחומות עור
ובהירות שיער לנהור בהמוניהן לסמטת השלאלה, אם כך, עלינו להעמידם על
טעותם ואולי אף להציע מספר שיפורים על מנת שפרויקט נשגב זה אשר יטביענו
בבוץ החברוני למשך שנים רבות יקרום עור וגידים.

טיילת ראויה היא זו הנושקת לים או לנהר, למרבה הצער, למרות המיומנות
הרבה של מפעל ההתנחלויות בהרחבת שטחי השיפוט של כל מאחזונון נשכח, לא
השכילו עדיין להביא את הים אל חברון. אבל לא אלמן ישראל, אם ננבור באוצר
הרעיונות המגלומנים של מדינתנו, שם ליד "הנורה שתאיר את כל רמת גן", או
"תרבוע העגול" נגלה בפינה אפלה ומלאת אבק את פרויקט "תעלת הימים" - האמור
לחבר את ים המלח לים התיכון. ניעור קטן המלווה בשינוי קטן של תוואי
הפרויקט - ועינינו תחזנה במימי נהר חברון השוצפים וגועשים מלחכים את גדות
הטיילת על שם גולדשטיין.

מתנחלי חברון למרות סובלנותם ועדינותם הרבה אינם בדיוק מתאימים לתדמית
של מארחי תיירים, לשם כך דרושים אלו שתיירות היא מורשתם. ייבוא של כמה
אלפים מתושבי קאן או ניצה מתוגברים באנשי ונציה המלווים בעשרות גונדולות
ישנה את התמונה מקצה אל קצה.
מראה מערת המכפלה החולף על פני זוג האוהבים היושב בניחותא בגונדולה
מקושטת ומלווה בשירת או-סולה-מיו יאפיל ללא ספק על קסמה של ונציה
המקורית.

כמובן שלא נוכל לוותר על ניסיונם העשיר של מתנחלי חברון, הם ידגימו
להמוני המבקרים את המיומנויות הייחודיות להם: הפיכת דוכנים, זריקת אבנים,
עימותים עם כוחות בטחון וירי חופשי אל "כל מה שזז". כך שנוסף להיותה עיר
נופש, תהיה העיר גם מוקד עליה לרגל לחובבי טיולי האתגר.

אין ספק שזו רק ההתחלה - בעקבותיה נוכל לראות אירועים כ"פסטיבל הסרטים
של חברון" (בו מוענק פרס "עגל הזהב"), הביאנאלה של חברון לאומנות
עכשווית, ואירועים נוספים המתאימים למעמדה של הרביירה של הגדה המערבית.

ייתכן שחזוננו נראה קצת סהרורי, אבל די לקרוא את הכתוב ב- "חברון הנשמה
של העם היהודי" אותו שלפנו מאתר האינטרנט של חברון (לא נגענו, לא שינינו)
כדי לתמוה מי כאן עומד על קרקע המציאות:


"אנו יוצאים, נושמים אוויר הרים, ומסכמים יום מלא חוויות, מעניין ומרתק.
עיר מגוונת, פתוחה לתיירים ולמבקרים, וכוללת הכל: היסטוריה, נוף,
אותנטיות, מסורת, אנשים... וגם, אחרי הכל, זהו מקום בחדשות ומי לא
מתעניין מה באמת קורה?!"