כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
  12/7/12
 
בתוכנית "גליס מירושלים"
על עיתונות ועיתונאים של פעם
ובה מסופר על נח זבולוני - רנ"ז - ההקלטה עם קישורים ועוד הטבות אחרות באתר רנ"ז




[00:25] ישראל גליס: ערב טוב ולילה טוב לכם מירושלים, סיפורי ירושלים. כמדי רביעי בלילה, אנחנו באולפן בירושלים, ישראל גליס, צוליק ברגר, יוסי אייזנטל, חיים פלאם, רועי קנטל שם בבני-ברק
[00:38] ישראל גליס: אנחנו מעבירים לכם שעתיים של סיפורי ירושלים, ומדי שבוע אנחנו מדברים על נושא אחר, על עניין אחר, השכונות, הדמויות.
[00:46] ישראל גליס: הפעם אני לוקח על עצמי קצת סיכון, לדבר על נושא. אבל אין מה לחשוש, אנחנו לא נדבר על נושא אקטואלי, אלא עיתונות ועיתונאים של פעם.
[00:57] ישראל גליס: לא של היום, אני לא אדבר על עיתונות של היום, אלא עיתונות של פעם. איך כתבו עיתון, איך עשו עיתון, איזה עיתונים היו פעם, איך הם נפתחו, איך הם נסגרו, איזה מודעות היו בעיתונים, איזה חדשות היו בעיתונים, מי היו העיתונאים של פעם, גם מודעות כמובן.
[01:15] ישראל גליס: רק על קצה המזלג, אז העיתונות של פעם – זו תוכניתנו הלילה. ...
[01:24] ישראל גליס: ... וברשימה הזאת, מדברים על נח זבולוני. ממגוון העיתונאים הרבים שאני היכרתי בילדותי וגם אחרי זה, אחד מהם קסם לי – נח זבולוני.
[01:35] ישראל גליס: נח זבולוני יהודי שהיה מחובר לכולם. הוא היה יכול להיכנס ל "סאטמר רבה" כשהגיע לירושלים, היה יכול להיכנס לישיבת מיר, לישיבה חסידית, ל "תולדות אהרן", לכל מקום הוא נכנס עם חן, והוא קיבל והוא שאל מה שהוא רצה, ואת הכל ביושר.
[01:54] ישראל גליס: הוא גם כתב מגוון גדול מאוד של מאמרים. צריך להבין שנח זבולוני למד בוולוז'ין, בקלצק, חבר של יהודה גרשוני שגם הוא היה עיתונאי. היה חבר בכל הישיבות, הגיע לארץ, גם פעל במסגרת האצ"ל, וקרן תל-חי.
[02:12] ישראל גליס: התחתן ב- 1948. על נח זבולוני מי שהכי מתאים לדבר, זה הבן שלו. שלום אלי.
[02:20] אלי זבולוני: לילה טוב. שלום.
[02:22] ישראל גליס: לילה טוב ומבורך. אביך זכרונו לברכה, שהלך מאיתנו בתשס"ד, בחורף של תשס"ד, לא לפני הרבה זמן, היה בגיל 94, היה דמות מאוד ציורית.
[02:35] ישראל גליס: אני זוכר את התקופה שהוא היה דובר של המועצה הדתית בירושלים, בשנות ה-70 באמצע שנות ה-70?
[02:45] אלי זבולוני: כן, בין 1966 עד 76.
[02:49] ישראל גליס: עד 76. למה אני זוכר אותו כל-כך טוב, כי אז הייתה ההכתרה של הרב ז'ולטי כרבה של ירושלים, והוא דברר את ההכתרה הזאת בחן ובתשומת לב מאוד מיוחדת.
[03:01] ישראל גליס: אדם שחצה, מה שנקרא שחצה גבולות. בוא תספר לי לי קצת על אביך, ר' נח זבולוני.
[03:07] אלי זבולוני: דבר ראשון, רק בימים אלה אני מתוודע לעבודה הגדולה שאבא עשה בתחום העיתונאי, פשוט כי אחרי מותו נרתמתי לפרוייקט להנציח את כל הדברים שהוא כתב, ופעם ראשונה שאני קורא את הדברים האלה, כי כאשר אבא היה עיתונאי, אני התייחסתי לזה כאל סוג של תחביב.
[03:33] אלי זבולוני: כי בימים הראשונים כשאני היכרתי אותו בתור ילד הוא היה מנהל של עיתון "חרות" בירושלים, לא היכרתי אותו בתור עיתונאי, אלא בתור מנהל העיתון.
[03:42] ישראל גליס: אבל אז כבר הוא היה עם רקע של כתיבה בעיתון "המשקיף",
[03:48] אלי זבולוני: ב "משקיף" הוא כמעט לא כתב,
[03:50] ישראל גליס: הוא היה מנהל יותר.
[03:51] אלי זבולוני: יכול להיות שהוא כתב, עד היום אני לא יודע כי ב "משקיף" רוב הכתבות היו "ללא שם", ומאחר ואבא נפטר, ואת כל הפרוייקט של ריכוז כל הכתבות שלו התחלנו לעשות רק אחרי פטירתו, ממש אין לי מושג אם הוא כתב ב "משקיף" או לא.
[04:11] אלי זבולוני: בכל אופן הוא היה גם המנהל של עיתון "המשקיף". דרך אגב, באותה תקופה הוא גם למד ב "מרכז הרב".
[04:21] אלי זבולוני: בערך, כלומר בתקופה שהוא היה ב "משקיף". הוא עלה לארץ ב- 1934, עד כמה שאני יודע, זה הרבה לפני שנולדתי. ואז הוא הלך ללמוד 6 שנים ב "מרכז הרב", ובמקביל הוא התוודע לחוגי אצ"ל, היה לו ידיד מאוד טוב, דניאל ינובסקי, שיכול להיות שגם אותו היכרת.
[04:40] ישראל גליס: בטח! היה עורך-דין.
[04:44] אלי זבולוני: נכון.
[04:45] ישראל גליס: היה גר ברחוב רד"ק. רד"ק 15 אם אני זוכר.
[04:48] אלי זבולוני: נכון, ברחביה. ואנחנו כל פסח היינו כל המשפחה באים אליהם לליל-הסדר.
[04:54] ישראל גליס: אבא של מנחם ינובסקי.
[04:56] אלי זבולוני: נכון מאוד. ידיד מאוד מאוד קרוב של אבא. בכלל עד היום המשפחות שלנו ושלהם בקשרים. בכל אופן, גם דרך דניאל וגם דרך אחרים הוא התוודע לאצ"ל, האמת שהוא שימש שם בתפקידי מודיעין,
[05:21] אלי זבולוני: כי הוא עבד בדיוק ב "משקיף" הוא היה רואה את כל המודעות וכל הדברים שדיברו על הבריטים ודברים כאלה, ותפקיד שהוא ראה אותו יותר כחשוב, זה להביא אוכל לעצורים, לאסירי המחתרת.
[05:37] אלי זבולוני: כמו שתיארת, שאבא היה עם חן והכל, אז אני מניח שהוא היה בא לכל מיני מקומות ואומר: "תתנו לנו אוכל" עם חיוך, מילה דבדיחותא,
[05:50] ישראל גליס: זה לא היה סתם, אני שמעתי ממנו פעם שהגיע ל "קישלה", הגיע בשבת, להביא שם אוכל, והייתה שם תפילה. היה שם איזה מקום קטן שאיפשרו להם להתפלל.
[05:59] ישראל גליס: אז הוא ביקש עלייה לתורה. ושיתנו עליה לתורה "שלישי" לזה, ו- "רביעי" לזה, ולא הבינו מה הוא מתערב, ונתנו לו את העליה. וזה שלפניו, תוך כדי קריאת התורה הוא לוקח ממנו את האינפורמציה, איפה שמת, מה הלכת, מה עשית?
[06:14] ישראל גליס: הוציא ממנו את האינפורמציה, ויצא החוצה, והעביר את האינפורמציה, כמו שצריך – תוך כדי קריאת התורה.
[06:19] אלי זבולוני: יפה! הנה סיפור [שאני לא מכיר].
[06:21] ישראל גליס: זה סיפור ששמעתי ממנו.
[06:24] אלי זבולוני: זה מה שכל-כך כואב לי כעת שהוא נפטר ואני לא יכול לשאול את כל השאלות ואת כל הסיפורים ואת כל הדברים. שאני מנסה, שאנחנו מנסים כעת לרכז, ולהביא לידיעת הציבור.
[06:37] אלי זבולוני: בכל אופן, בתור ילד, אני זוכר, גם כשעבד בעיתון "חרות" וגם ב- "דבר" ובמקומות אחרים, כשהוא עבד בעיתון "חרות", זה היה החל מלידתי, ועד גיל 12 או 13, לא יכולתי להסתובב בירושלים בלי שהוא יפגוש אנשים וידבר איתם.
[06:59] אלי זבולוני: זה היה לא יאומן. הבן-אדם הכיר את כל אנשי ירושלים, זה מצד אחד. מצד שני הוא באמת כתב, שאז לא ידעתי כל-כך כמה הוא כתב, אבל כבר היום בינתיים העלנו לאתר יותר מ- 4,000 כתבות.
[07:14] ישראל גליס: אוה-אה.
[07:15] אלי זבולוני: שזה מספר לא קטן, בפרט בהתחשב בעובדה שרוב הכתבות נכתבו בתור תחביב,
[07:23] ישראל גליס: הניגוד הזה שהוא כתב ב "חרות" ואחרי זה הולך ל "דבר". "חרות" נסגר, אבל הוא הלך ל "דבר"!
[07:30] אלי זבולוני: דרך אגב הוא עשה מעבר, הייתה תקופה קצרה שהוא גם כתב ב "מעריב", ב "מעריב" היה שלום רוזנפלד, שגם היה מאנשי האצ"ל, ומאנשי חרות.
[07:45] אלי זבולוני: אבא עשה סוג של "מהפך" בכל מקרה, גם מבחינה פוליטית. כי באמת הוא היה מאנשי האצ"ל וחרות, אבל הוא לא אהב את המיזוג של חרות עם הליברלים
[07:59] ישראל גליס: שהפכו לגח"ל.
[08:01] אלי זבולוני: בדיוק, את גח"ל – גוש חרות ליברלים. ולמעשה הוא עזב עם שמואל תמיר, למרכז החופשי. שמואל תמיר וגם ייבדל לחיים ארוכים אהוד אולמרט שהיה אז, שוסטק, אולמרט וכן הלאה.
[08:16] אלי זבולוני: הוא המשיך איתם לד"ש, ולקראת הסוף גם כתב ב "דבר", כי "דבר" נתן לו אכסניה. אכסניה מאוד יפה. דבר ראשון כשהוא כתב בדבר, הוא היה הכתב שלהם לענייני דת.
[08:37] אלי זבולוני: ואני חושב שאכסניה כזו, זה באמת היה משהו בשבילו, ובשנותיו האחרונות, שנותיו האחרונות בכתיבה, כשהוא היה כבר בן 84 ו- 85 הוא כתב כתבות של עמוד שלם של "דבר". למי שלא מכיר את עיתון "דבר", עיתון "דבר" היה באותו פורמט כמו עיתון "הארץ".
[08:56] אלי זבולוני: כלומר, שזה עמוד גדול מאוד!
[08:58] ישראל גליס: זה עיתון של מפא"י. לצעירים שלא יודעים, שברל כצנלסון היה העורך שלו.
[09:02] אלי זבולוני: והוא עבד [אבא] תחת העורכת המיתולוגית שהייתה אז: חנה זמר. שהייתה באמת עורכת ידועה. והוא היה כותב לפני כל חג מאמרים שלמים, בנוסף לחדשות וכל מה שקורה.עם העדה החרדית, נטורי-קרתא וכן הלאה.
[09:18] אלי זבולוני: היה כותב מאמרים שלמים על כל החגים, על הלכות ראש השנה, אנקדוטות וסיפורים ודברים כאלה,
[09:26] ישראל גליס: למה הפסיק לכתוב ב "מעריב" אתה יודע.
[09:30] אלי זבולוני: אני חושב שהוא כתב ... כנראה ששלום רוזנפלד כבר לא היה שם ...
[09:34] ישראל גליס: לא. בוא אני אגיד לך בדיוק סיפור המעשה. אני הייתי נוכח.
[09:38] אלי זבולוני: אני אשמח
[09:39] ישראל גליס: כצעיר בחדר של יענקל'ה קצנלבוגן, הרב יעקב קצנלבוגן מהמועצה הדתית. הזדמנו שם שניים: אבא שלך, ומנחם ברש. ומנחם ברש אומר לו: "למה אתה מעתיק ממני את כל מה שאני כותב?" אז אבא שלך אמר: "גענוג, אני יותר לא מעתיק ממך". ובאותו רגע הוא החליט שהוא לא כותב יותר במעריב.
[09:56] אלי זבולוני: יש לי איזה מכתב, שאני צריך למצוא אותו, בו הוא כתב לשלום רוזנפלד שכאילו מישהו האשים אותו במסירת איזה אינפורמציה, והוא מאוד התעצבן, כי הוא היה אז במועצה הדתית והוא לא רצה לדבר על המועצה הדתית מאחורי הגב.
[10:18] אלי זבולוני: זה עוד סיפור שאני לא ידעתי, וכמו שאני מגלה עוד סיפורים.
[10:26] ישראל גליס: אמרת שהוא כתב עמודים שלמים ב "דבר".
[10:28] אלי זבולוני: נכון. עכשיו גם ב "דבר", אבא היה מאוד מקורב לרב שך, דבר ראשון הוא היה חבר טוב מאוד של אפרים שך
[10:35] ישראל גליס: הוא גם למד עם הרב שך בקלצק ב- 1927.
[10:37] אלי זבולוני: בדיוק, בדיוק. אז היו לא מקורות של אינפורמציה שמצד אחד לא היו לאנשים אחרים, מצד שני, זו הייתה היהדות הליטאית, מצד שני הוא הכיר את אנשי "נטורי קרתא".
[10:53] אלי זבולוני: אני חושב שהוא הראשון שכתב על הכוונה של עמרם בלוי להתחתן עם גיורת – רות בן-דוד. ואחר כך "שר החוץ" של נטורי קרתא, הרב הירש, כל הזמן היה נותן לו כתבות, באופן בלעדי אפילו.
[11:15] אלי זבולוני: אז היו לו כמה מקורות. וחוץ מזה הוא היה גם איש תורה גדול. לימודי הגמרא שלמדתי הייתי מביא את כל החברים והוא היה מלמד אותנו. פשוט מלמד אותנו לבית הספר התיכון, לבחינות בגרות בגמרא.
[11:36] ישראל גליס: בילדות שלו הוא עבר את נובהרדוק, עבר את קמניץ, עבר את
[11:40] אלי זבולוני: יש כמה כתבות שהוא כתב ב "טורי ישורון" שחלק הם ממש הלכתיים, אבל מצאתי אחד "במחיצתו של הרוגאצ'ובר", הוא היה מאוד קרוב לרוגאצ'ובר, הוא היה שנה במחיצתו.
[11:59] אלי זבולוני: הוא באמת הכיר את כולם, רב אריה לוין, רב האסירים היה ידיד טוב מאוד שלו, "מרכז הרב" אין מה לדבר, היה שם יושב כל שבת, אפילו ראיתי פעם באינטרנט כתוב שהיו שני אייקונים שהיו משאתם של התלמידים הצעירים, ואבא היה אחד מהם.
[12:20] אלי זבולוני: מבחינת אדם שיודע הכל, וכמובן [הכיר את] הרב צבי יהודה קוק, שאני חושב שהיה הסנדק שלי, היה קרוב אליו. הרב שפירא, הרב ישראלי שאני חושב שהוא קרוב משפחה.
[12:37] אלי זבולוני: וכמובן הרב יודל גרשוני, זה גם עוד דבר שנודע לי רק כעת כאשר אספתי את החומר, שאבא היה רב. ממש רב, הוא קיבל הסמכה לרבנות מיהודה גרשוני, הוא עשה את כל הבחינות וכל הדברים, ומעולם הוא לא דיבר על זה. חוץ מכתבה אחת או שתיים שחתום "רב נח זבולוני".
[13:00] אלי זבולוני: הוא ממש אף פעם
[13:04] ישראל גליס: זבילביץ, זבילביץ קראו לו.
[13:06] אלי זבולוני: זבילביץ זה היה השם המקורי, נכון. בן-גוריון אמר להם שצריך לעברת את השם, אז הוא עיברת את זה לזבולוני.
[13:15] ישראל גליס: תשמע, גם הזיכרון הפנומנלי שלו היה משהו מדהים. הוא זכר כל דבר, אני זוכר בלוויה של ה "בית ישראל" מגור, אבא שלי היה בבית, הוא עבר מהלוויה לכיוון המועצה הדתית, ואז הוא צעק, אבא שלי גר ברחוב חזנוביץ.
[13:31] ישראל גליס: הוא קרא לו, רב יענקל רב יענקל, אבא שלי יצא למרפסת, והוא ציטט לו את כל מה שכתוב במודעות. זה כתב ככה, וזה כתב ככה, הוא ציטט מכל המודעות מה כל אחד כתב. וזה אחרי חמש דקות שהוא עבר בגאולה וראה את המודעות.
[13:44] אלי זבולוני: הוא הכיר את כולם, כמו בור סיד שאינו מאבד טיפה. היו באים אלי חברים לבית, הוא היה אוטומטית יודע את כל השושלת. אה אתה בנו של זה, שהוא התחתן עם זאת, ... אני לא יודע אומר [החבר]. תשאל את אבא שלך בטוח הוא יודע.
[14:04] אלי זבולוני: אחר-כך היו חוזרים אלי ואומרים: נכון, כך היה.
[14:07] ישראל גליס: תודה רבה לך, אלי.
[14:09] אלי זבולוני: תודה רבה לך, ואני שמחתי לשמוע גם סיפורים ממך.
[14:12] ישראל גליס: וכדאי להיכנס לאתר שבניתם, יש שם את המאמרים שלו, את הכתבות שלו, הדואר שלכם. יש לו גם כתובת לאתר שלכם. מה הכתובת?
[14:21] אלי זבולוני: זה רנ"ז, שזה ראשי תיבות של ר' נח זבולוני – ranaz.co.il או פשוט לחפש נח זבולוני בגוגל, מיד מגיעים לדף של אבא.
[14:32] ישראל גליס: תודה לך וערב טוב