כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
 
7/03/1997
גישושי שבת - עם ענת עצמון - ננוטכנולוגיה
רדיוס"
 
תקציר: ננוטכנולוגיה על קצה המזלג: חזונו של אריק דרקסלר, הסבר שווה לכל נפש על העקרונות של מזעור ושכפול, ושימוש ברפואה ובתחומים נוספים.
אסור להחמיץ: מזעור ושכפול.


[00:14] ענת עצמון: ועכשיו גבירותי ורבותי, לפינת הטכנולוגיה החלומית, צירוף מלים שמראש מכניס לבלבול חושים ותהייה, וחברי היקר, איש המחשבים, אלי זבולוני, ינסה שוב לסחוף אותנו לעולמות העתידיים האלה.
[00:29] אלי זבולוני: שלום ענת.
[00:30] ענת עצמון: שלום, מה הפעם?
[00:32] אלי זבולוני: מה הפעם. מה היית אומרת אם הייתי בא ומציע לך תרופת פלא. כלומר תרופה שיכולה לרפא כל מחלה, ללא כאבים, אין תופעות לוואי, מאה אחוז סיכויי הצלחה, ועולה כמעט בחינם.
[00:43] ענת עצמון: שנהיה בריאים!
[00:45] אלי זבולוני: היית לוקחת דבר כזה בעיניים עצומות. נכון?
[00:47] ענת עצמון: בלי לחשוב.
[00:48] אלי זבולוני: אז אני לא יכול לתת לך עדיין תרופה כזאת, אבל בואי קצת נדמיין ונראה איך היינו עושים תרופה כזאת.
[00:54] אלי זבולוני: מה הבעיה של הרפואה של ימינו? הבעיה של הרפואה של ימינו שבהרבה מקרים היא עובדת גם בקצת אלימות, ובהרבה מאוד מקרים.
[01:02] אלי זבולוני: מה הכוונה? נניח יש לנו איזה מחלה, כשיש מחלה משהו לא בסדר באחד התאים שלנו, אנחנו בולעים תרופה, התרופה יודעת לטפל בתאים הנגועים האלה.
[01:11] אלי זבולוני: אבל מה, בזמן שאני בולע את התרופה בדרך היא פוגשת תאים נגועים ומטפלת בהם, אבל התרופה היא די טיפשה, אם היא פוגשת איזה תא שבמקרה הוא בריא, אז אם היא לא עושה לו שום הדבר – הכל בסדר, אבל בואי נניח שהיא פגעה וקצת שינתה אותו – שוד ושבר!
[01:25] אלי זבולוני: יש לנו תופעות לוואי, יש סיבוכים וכן הלאה. על ניתוח בכלל אני לא רוצה לדבר, בא סכין – חותך, מיליוני תאים חפים מפשע לחלוטין פשוט נפלו חלל ו.. שבר.
[01:38] ענת עצמון: אני דופקת על עצים כל הזמן.
[01:40] אלי זבולוני: כן, כן, כן. הכל טאצ' ווד וכן הלאה. עכשיו בואי נראה איך אנחנו היינו עושים תרופה הרבה יותר חכמה. לא נטפל רק בתא, אלא מאחר והתא מורכב מהרבה חלקיקים קטנים – מולקולות, מאות מיליונים של מולקולות,
[01:53] אלי זבולוני: בואי נניח שהתרופה הזאת יודעת באמת לסדר את המולקולה כך שהיא תהיה בסדר. כלומר: מחלה זה מולקולה הסתדרה קצת לא בסדר, ונסדר אותה שתהיה בסדר, כאילו זה איזה סט של אבני לגו שמישהו החריב אותן ואני הולך ומסדר אותן בחזרה.
[02:07] אלי זבולוני: ואותה תרופה גם חכמה, למעשה היא יודעת לטפל רק במולקולה הספציפית החולה. עכשיו, איך היא מטפלת? איך היא מזיזה אותן?
[02:14] אלי זבולוני: בואי נדמיין שיש לה איזה יד קטנה כזאתי, גם כן מורכבת ממעט מאוד מולקולות, שמצליחה להזיז דברים. כלומר אני מדבר פה על רובוט קטנצ'יק.
[02:21] אלי זבולוני: רובוט קטנצ'יק שיודע לטפל בכל מולקולה בגוף שלנו. מאחר ומחלה זה משהו שקרה לא בסדר במולקולות. אז למעשה אני יודע לטפל בכל מולקולה ולסדר אותה, פתרתי את כל המחלות שיש בעולם.
[02:35] אלי זבולוני: יש כאן בעיה אחת קטנה. מה הבעיה? אמרתי שזה רובוט אחד קטנצ'יק שמטפל במולקולה אחת. נניח לוקח לו שניה לטפל במולקולה. גמר אחת, עובר לשניה, עובר לשניה לשלישית לרביעית ולחמישית.
[02:46] אלי זבולוני: אם אנחנו נסמוך על רובוט כזה שיצליח לרפא אותנו מהצטננות למשל, אנחנו נמות הרבה לפני כן בשיבה טובה.
[02:53] אלי זבולוני: ופה בא רעיון אחר, בואי נגיד שאותו רובוט קטנצ'יק, אותה תרופה היא רובוט, גם יודעת לשכפל את עצמה. זו מילה מאוד פופולרית היום.
[03:00] ענת עצמון: היום כן.
[03:01] אלי זבולוני: יפה. היא יודעת להכפיל את עצמה. כלומר גם להזיז מולקולות וגם ליצור עוד אחת כמוה.
[03:06] ענת עצמון: זאת מולקולה כמוה, או כמוה רובוט
[03:09] אלי זבולוני: רובוט קטן שמורכב מ- 100 מולקולות נגיד. זה לא בעיה, עושים דברים כאלה
[03:14] אלי זבולוני: עכשיו סתם נעשה חשבון קטן מספרי. נניח שלרובוט הזה לייצר את עצמו, לוקח לו שניה. אחרי שניה יש כבר שני רובוטים, וכל אחד, קדימה יאללה, הולך לייצר את עצמו. אחרי 2 שניות – ארבעה רובוטים.
[03:26] אלי זבולוני: עכשיו בחשבון הזה, ותאמיני לי שהוא נכון, אחרי עשר שניות יהיו לנו כבר 1000 רובוטים, אחרי 20 שניות – מיליון, אחרי 30 שניות אלף מיליון. ואם נמשיך ולא נעצור, מהר מאוד נמלא את כל כדור הארץ בכל מיני רובוטים קטנים כאלה שמסתובבים.
[03:40] אלי זבולוני: אבל בואי נגיד שאנחנו יודעים להפסיק. אז מה קורה. בן אדם שותה תרופה כזאת, רובוט קטן, הרובוט הזה אוטומטית מכפיל את עצמו להרבה חתיכות קטנות,
[03:48] אלי זבולוני: כל חתיכה היא גם חכמה, היא הולכת לתא ואומרת: רגע, מסתכלת בתרשים שיש בידה, זה בסדר או לא בסדר. אם הוא לא בסדר אני יודעת איך לתקן אותו, אני מסתכלת בקבצים שיש לי, אתה צריך להזיז את המולקולה השלישית הצהובה הזאת, מימין לשמאל, תזיז אותה, הכל נהיה מתוקן.
[04:04] אלי זבולוני: אם [המולקולה] בסדר, הכל בסדר, גמרתי לעבוד. או שאני עובר למולקולה הבאה, או שגמרתי את תפקידי, אני צריכה להשמיד את עצמי, הבה נשים את פעמי לשלפוחית השתן ונצא מהגוף.
[04:14] ענת עצמון: רגע, המולקולה בעצמה יודעת לאן היא רוצה להגיע? סליחה הרובוט, הרובוט הוא מחשב קטן.
[04:21] אלי זבולוני: בדיוק. יש לו תוכנית, שהתוכנית הזו היא גם כן מאוד קטנה, וכן הלאה. בעיקרון לא אמרתי משהו מהפכני. זה מהפכני מהבחינה של הגודל.
[04:28] ענת עצמון: אני רוצה להבין משהו, לגמרי טכני. הרובוט הזה הוא עשוי ממולקולות?
[04:34] אלי זבולוני: כן, זה כל הרעיון, הוא מאוד קטן. תחשבי עוד פעם, אבני לגו. אם היה לי מנוף ענק, והייתי רוצה לגעת באבן לגו, לא כמו של הילדים שלך, לא דופלו, אלא לגו קטנה. נורא קשה להזיז אותה עם רובוט ענק, אבל אם יש לי יד קטנה, אני אצליח להזיז את הדברים.
[04:48] אלי זבולוני: אז גם הרובוט שמצליח לטפל במולקולות, הוא צריך להיות גם כן בגודל מולקולרי. נשמע נורא פנטסטי, נכון?
[04:55] ענת עצמון: נורא פנטסטי. אתה אומר שכבר יש דברים כאלה.
[04:57] אלי זבולוני: לא אמרתי, לא אמרתי. אמרתי שעוד אין, אבל, ובזה את צודקת, יש תחום שהתחיל לפני עשור שנים שנקרא ננוטכנולוגיה.
[05:04] אלי זבולוני: מה זה נאנו? זה יחידת מידה. נאנומטר זה אלפית של המיליונית של המטר. ולמעשה הטכנולוגיה הזו אומרת את שני הדברים שאני אמרתי: אחד באמת, הכושר להזיז דברים ממקום למקום ברמה המולקולרית, והדבר החכם, לשכפל את עצמך.
[05:19] אלי זבולוני: עכשיו, אני לא אכנס פה לכל השימושים, אין רק שימושים ברפואה, בעיקרון, מתארים שם דברים דמיוניים לחלוטין, כמו בנינים שנבנים מעצמם ללא מגע יד אדם. או מפעלים שהם ירוקים לחלוטין מבחינה אקולוגית ועוד כהנה וכהנה. כלומר זה ממש ימי גן עדן.
[05:36] אלי זבולוני: עכשיו, מה שקורה היום, מבחינה טכנולוגית, מה שהצליחו לעשות, זה נראה לך אולי קטן, אבל זה מאוד משמעותי, הצליחו מדענים לסדר אטומים שיהיו בצורה של האותיות I, B ו- M. את מניחה איפה עשו את זה?
[05:50] ענת עצמון: ב- IBM.
[05:51] אלי זבולוני: IBM, יפה מאוד. כלומר האגו-מאניקיות שלהם היא גדולה, אבל הם הצליחו לעשות את הדבר הזה. והיום, באמת, גדולי החוקרים בעולם, גדולים – חתני פרס נובל וכן הלאה, מתעסקים בטכנולוגיה הזאת.
[06:01] אלי זבולוני: רק לסיום אני יכול להציע, שהוגה הרעיון, בן אדם בשם אריק דרקסלר, שהוא כתב ספר שנקרא
[06:08] ענת עצמון: אני לא רוצה להתייחס לשם
[06:10] אלי זבולוני: Engines of Creation – מנועים של בריאה. אני הייתי מציע לכולם לקרוא את הספר, ואני הדפסתי אותו פעם.
[06:15] ענת עצמון: דרקסלר ?!
[06:16] אלי זבולוני: מה? סליחה.
[06:17] ענת עצמון: דרקסלר ?! יופי של שם.
[06:19] אלי זבולוני: הוא לא יהודי, הוא לא יהודי.
[06:20] ענת עצמון: הוא לא יהודי, זהו, אם הוא היה יודע יידיש הוא לא היה מת על השם של עצמו.
[06:23] אלי זבולוני: אוקי, עכשיו מה שקורה, אני מציע, או לקרוא את הספר הזה, אבל אני בחיפושי בשבוע האחרון מצאתי שהספר כולו בשלמותו נמצא על האינטרנט. וכל מי שיש לו גישה יכול פשוט ללכת ולקרוא אותו, זה יפתח המון צוהרים – אני בטוח.
[06:37] ענת עצמון: יפה. ויש סיכוי שזה יקרה מתי, בעוד אלף שנה? בתום האלף הזה.
[06:40] אלי זבולוני: דרקסלר, ידידנו דרקסלר, אמר משפט, אני לא התחלתי לדבר פה על מניעת הזקנה,
[06:47] ענת עצמון: זה פעם הבאה, זה פעם הבאה.
[06:48] אלי זבולוני: חיי נצח וכן הלאה. אבל הוא אמר דבר כזה: לטכנולוגיה כזאת להתהוות לוקח בערך 50 שנה.
[06:52] ענת עצמון: אה, זה כבר לא בזמננו.
[06:53] אלי זבולוני: כדאי שיתחילו לעבוד על זה, סליחה. הוא אמר כשאני אהיה בן 70 עדיין יצליחו לשחזר דברים, כי זה לא במכה אחת, זה נעשה בשלבים. אז כדאי שיתחילו לעבוד על זה כבר היום. ויש תקציבים ובאוניברסיטאות הכי טובות בעולם היום: סטנפורד ורייס עובדים על הדברים האלה.
[07:07] ענת עצמון: בקיצור, יש עתיד. יוצא מן הכלל, אז אנחנו שבקושי מסתדרים עם מה שיש, אנחנו נישאר ככה במצבנו, ונהיה בריאים ונמשיך בפרסומות. תודה אלי, אלי זבולוני
[07:17] אלי זבולוני: בבקשה
[07:18] ענת עצמון: כן תודה.
 

כל הזכויות שמורות אלי זבולוני © 2017