כה אמר זבולוני
Bookmark and Share
 
4/4/1997
גישושי שבת - עם ענת עצמון - המחשב הלביש
רדיוס"
 
תקציר: המחשב הלביש יחליף את ה LAPTOP, את הטלפון הסלולרי ועוד.
אסור להחמיץ: שמלת מקינטוש ארמני בת 40 ג'יגה בייט.


[00:10] ענת עצמון: ועכשיו אחרי כל כך הרבה שירה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, רוחניות, אנחנו נעבור לתחום הטכנולוגי בתוכנית שלנו לפינתו של אלי זבולוני.
[00:24] אלי זבולוני: שלום ענת, אני מקווה שהפעם אני לא מתפרע. באמת אני מקווה.
[00:28] אלי זבולוני: המחשב נהפך לחלק בלתי נפרד מקיומנו, אבל למרות זאת אני עדיין לא מתייחס אליו כמו שאני מתייחס לעט או לשעון. כלומר סוג של אביזרים שאני לא חושב פעמיים כשאני יוצא מהבית, האם לקחת אותם איתי אם לאו.
[00:42] אלי זבולוני: מחשב, אני חושב – לקחת אותו? גם אם הוא קל ונייד וכן הלאה, ואז כאשר יצאתי מהבית, אני מגלה שבאמת לא לקחתי את המחשב, ובדיוק הייתי צריך אותו.
[00:51] אלי זבולוני: כלומר, מה שאני מחפש כעת, או אנחנו מחפשים, איזה סוג של מחשב או של מתקן שבתוכו יהיה המחשב, שאני אף פעם, כשאני יוצא מהבית, אני לא אשכח לקחת אותו איתי.
[01:00] אלי זבולוני: עכשיו, מה אנחנו בדרך כלל לוקחים כשאנחנו יוצאים מהבית?
[01:02] ענת עצמון: תיק.
[01:04] אלי זבולוני: תיק. אבל יש דבר שעוד יותר אנחנו לוקחים, זה הבגדים.
[01:06] ענת עצמון: הבגדים!
[01:07] אלי זבולוני: נכון. אז אני מדבר פה על המחשב הנלבש או הלביש או משהו כזה. זה נשמע נורא מופרע, אבל למעשה על מה אנחנו מדברים?
[01:15] אלי זבולוני: מדברים, דבר ראשון, שכל חלקי המחשב איכשהו נמצאים בבגד, או באביזרים נוספים.
[01:20] אלי זבולוני: דבר ראשון, המשקפיים ישמשו בתור צג המחשב, כמובן. וזה יהיה מה שנקרא "תצוגה עילית". תצוגה עילית, זה כמו שבטלוויזיה אנחנו שמים כתוביות. כלומר אנחנו רואים את התמונה ויש טקסט שמופיע מעל זה.
[01:30] אלי זבולוני: יהיה לי גם מצלמת וידאו, שאולי נזכיר אחר כך בשביל מה צריך אותה. אוזניות, מיקרופון, קישור סלולארי, במקום מקלדת אני יכול כמובן לדבר למחשב, או שאפילו אני אעשה כאילו אני כותב בכתב יד.
[01:42] ענת עצמון: לא. הכפתורים!
[01:43] אלי זבולוני: כפתורים – שניה. יפה מאוד! תפסת אותי. כפתורים! מה כפתורים? מחשב הרי מורכב מהמון חלקים, מיחידות זיכרון, ממה שנקרא מעבד מרכזי וכן הלאה. כל הדברים האלה יושבים במה שנקרא ג'וקים – צ'יפים קטנים כאלה, שזה למעשה מלבנים אפורים.
[01:58] אלי זבולוני: אף אחד לא אמר שזה לא יכול להיות מרובע או צבעוני או יפה. אז בואי נגיד באמת שנלבש על החליפה או על השמלה יהיו כפתורים שהם בצורה מסוימת, או עגיל או טבעת וכן הלאה. כלומר, אנחנו נלבש את המחשב עלינו.
[02:10] אלי זבולוני: עכשיו, דבר ראשון, אני מאמין שדבר כזה יפתח פתח חדש לכל התחום של האופנה. דבר ראשון, יהיו כבר מותגים חדשים, או יצרנים – יהיה למשל מק ארמני, או איב-סן-יבמ-לורן וכן הלאה.
[02:24] אלי זבולוני: גם השיחה כשאת נכנסת לבוטיק, לא תהיה סתם שיחה פשוטה, אלא תגידי: יש לך מידה 36, או בד שיפון? אלא תגידי גם כמה מגה-הרץ יש לשמלה הזו? או כמה זיכרון? או: את יכולה להביא לי בבקשה עגיל של 200 מגה-הרץ? או משהו כזה.
[02:38] ענת עצמון: אוי ואבוי, אותי זה מסבך קשות.
[02:40] אלי זבולוני: זה לא מסבך, כי אנשים איכשהו ידעו על הדבר הזה. גם כן, תבואי לחייט, ותגידי: אפשר להרחיב את החצאית? אז יש פה שאלה: האם להרחיב בגלל שהשמנת, או אני רוצה להוסיף לה זיכרון.
[02:49] ענת עצמון: לא ירחיבו, בשום אופן. אבל אני חייבת להגיד לך, שגם ככה קשה לי לבחור בגדים, אז הבחירה תהיה קשה עוד יותר.
[02:56] אלי זבולוני: תהיה קשה, אבל יהיו כמובן, יהיו מועדונים שיסבירו, וזה יהיה כנראה הרבה יותר טבעי.
[03:02] ענת עצמון: וזה גם יהיה אפקטיבי.
[03:03] אלי זבולוני: זה יהיה אפקטיבי. אז בואי נחשוב סתם על איזה יישום אחד קטנצ'יק שבאמת הייתי משתמש בו במחשב שיוצא איתי החוצה ומלווה אותי לכל מקום.
[03:11] אלי זבולוני: נניח שאנחנו זוג רגיל שמתחלקים בחובותיהם ובזכויותיהם, את יושבת בבית ואני הולך לסופר לקנות. עכשיו, בדרך כלל כשאתה הולך לסופר, אתה לא זוכר בדיוק מה יש לך בבית. נכון?
[03:23] אלי זבולוני: אתה רואה פתאום איזה משהו, ואתה אומר: רגע, יש לי קפה או אין לי קפה. קניתי כבר סוכר או עוד לא קניתי סוכר. את באותו זמן יושבת בבית, כי זה תפקידך, אבל אני משדר לך, ובמצלמת וידאו הקטנה שהיא בדש הבגד או כפתור רגיל, אני משדר לך את מה שנראה בסופר.
[03:36] אלי זבולוני: ואת אומרת לי: אלי, תיקח את הדבר הזה, תקנה גם את זה. או אני רואה איזה קפה במבצע, ענת, יש לנו כבר 3 צנצנות? או לא. בנוסף לזה, לקחתי את המוצר, אני אעביר אותו על הברקוד, על הסקנר שנמצא על השרוול שלי, אני אראה את המחירון, כמה דברים, אני אעשה את כל הקניה, ואחזור הביתה שמח וטוב לב.
[03:55] ענת עצמון: נשמע נפלא, מה שנקרא, יש לי כבר סלוגן לזה: אל תתייאש, לבש את המחשב.
[04:00] אלי זבולוני: יפה!
[04:01] ענת עצמון: כמעט.
[04:02] אלי זבולוני: אבל צריך לחשוב גם איך ייראה הבגד-ים. על זה נדבר אולי באחד השבועות הקרובים.
[04:07] ענת עצמון: אין בעיה. אלי, זה פשוט רעיון. כן, צריך לחשוב על זה. ותחשבו על זה, כמו שאומרים. אז אנחנו ממשיכים עם מוזיקה. לא? אה, פרסומות, אומרים לי פרסומות. תודה רבה אלי זבולוני. להתראות שבוע הבא.
 

כל הזכויות שמורות אלי זבולוני © 2017